עזבון המנוח מוחמד סעיד ביאדסי ז"ל ואח' נ' מוחמד עטא קעדאן ואח'

פסק דין

1.בתיק זה ניתן כבר פסק דין חלקי ובו התוויתי את הדרך העקרונית בה יבוצע פרוק השיתוף בתיק זה.

בפסק הדין, מיום 14/10/09, קיבלתי את טענות הנתבעים וקבעתי כי יש לבצע את פרוק השיתוף באופן התואם, ככל הניתן, את החלוקה שקיימת בפועל בשטח, מזה שנים רבות.

2.בהמשך, בהחלטה שנתתי ביום 14/12/09, קבעתי חד משמעית כי לאור החלוקה, ופסק הדין החלקי מיום 14/10/09, כל אחד מהצדדים "סופג" את ההפקעה, ככל שזו נופלת בשטחו.

קבעתי אפוא כי יש לסמן את גבול השטחים השייכים לנתבעים 1 ו- 2 וכי אם לאחר ההתחשבות בהפקעה יוותר שטח, שיכולים התובעים לקבל בעין, יש לחלק בהתאם, ואם לא ניתן לתת לתובעים את חלקם בעין, יש לקבוע תשלומי איזון באופן שכל אחד מהנתבעים ישלם לתובעים תשלומי איזון בגין חלק התובעים שיועבר אליו.

3.בהתאם, ולצורך ביצוע החלוקה, מונה מומחה. המומחה ביקש מבית המשפט לשחררו מתפקידו ומונה מומחה אחר תחתיו שהצדדים לא הסכימו לזהותו, ובסופו של דבר ביקשו הצדדים, בהסכמה, כי בית המשפט ימנה מומחה חדש. לפיכך, מונה מר מרדכי זייד כמומחה מטעמו של בית המשפט וביום 30/10/11 הגיש את חוות דעתו.

4.הצדדים, כולם, חלקו על הקביעות בחוות דעתו של המומחה ולפיכך נקבע דיון, שבמהלכו נחקר המומחה על ידי באי כח כל הצדדים (ראה פרוטוקול מיום 11/12/11).

לאחר תום הדיון הזה, הגישו הצדדים את טיעוניהם בכתב ואלה מונחים כעת בפני.

5.שבתי ועיינתי בתשומת לב בכל המסמכים שהוגשו בתיק זה, בהחלטות שניתנו, בחוות דעת המומחה שמיניתי ובטיעוני הצדדים והגעתי לכלל מסקנה שלא ניתן לאמץ את חוות הדעת של מר זייד ולהורות על ביצועו של פרוק השיתוף בהתאם לאמור בה.

6.החלטתי מיום 14/12/09 היתה ברורה וחד משמעית ולא ברור לי מדוע סטה המומחה ממנה, ומההוראות שניתנו בה.

בניגוד להחלטה, ולהוראות שנתתי בה, ולפיהן יש לבצע את החלוקה באופן שכל אחד מהצדדים סופג את ההפקעה ככל שזו נופלת בשטחו, בחר המומחה בחוות דעתו לקבוע כי השטחים המופקעים לצורך דרכים יחולקו בין הצדדים באופן יחסי לחלקיהם בחלקה כולה וללא קשר לשאלה אם דרך כלשהי נופלת בשטחו של צד זה או אחר.

במילים אחרות, המומחה התעלם מההחלטה הקובעת כי כל צד סופג את ההפקעה הנופלת בשטחו וחוות דעתו מבוססת על הנחה אחרת ולפיה "הנחת העבודה הינה שדרכים יש לחלק באופן שווה בין כל הבעלים בחלקה, לפי חלקם היחסי" (ראה עמ' 17 לחוות הדעת בפרק "תחשיב והנחות").

7.מכיוון שכך ומכיוון שחוות הדעת משנה מההחלטה שניתנה מיום 14/12/09, ומבוססת על קביעות שונות, לא ניתן לאמץ את האמור בה.

8.מחוות הדעת, מתשובותיו של המומחה במהלך חקירתו בבית המשפט ומטיעוני הצדדים, כמו גם התוכניות שהוגשו ובעיקר התוכנית נ/2 שהיא הצעת החלוקה שקיבלה את אישורה של הוועדה, נראה כי אין מקום להורות על תשלומי איזון לתובעים.

המגרש, השייך לתובעים על פי הסכם החלוקה שנדון בפסק הדין החלקי מיום 14/10/09, מיועד בחלקו לשב"צ (שטח בניה ציבורי (27/8)) ובחלקו לדרכים (27/9).

כל השטח המיועד לשב"צ נופל בחלקו של התובע וגודלו הוא כזה שהוא מאפשר חלוקה בעין.

9.מכיוון שכך נותר התובע עם חלקה 27/8 בתשריט החלוקה נ/1. יתרת השטח ששייכת לתובע, חלק ממגרש 27/9 על פי אותו תשריט, תופקע לדרכים, אך הנתבעים אינם חייבים לשלם לתובעים תשלומי איזון בגין ההפקעה.

למותר לציין שגם מחלקם של הנתבעים הופקעו שטחים שונים לדרכים, וכבר קבעתי כי כל צד יספוג את ההפקעה ככל שזו נופלת בשטחו.

10.לפיכך, יש לבצע את החלוקה ופרוק השיתוף על פי תשריט החלוקה נ/1, תשריט התואם את תב"ע ענ/358 שאושר על ידי הוועדה לתכנון ובניה בישיבתה מיום 13/11/2000 (ישיבה 178).

11.למעלה מן הצורך אציין, כי גם אם היה מקום ללכת בדרך שהתווה המומחה מר זייד, ולקבוע כי את ההפקעות לדרכים יש לחלק בין הצדדים באופן שווה ועל פי חלקם היחסי של הצדדים בחלקה, אין בידי לקבל את הסכומים כפי שפורטו על ידי מומחה בית המשפט בחוות דעתו.